• סמדר כהן איסבורנו

המנהלת – יציאה למסע

עד לא מזמן גם אני הייתי מנהלת. הייתי מנהלת כבר הרבה שנים כשהתחלתי להרגיש משהו שונה, התחלתי להרגיש שאני צריכה לעשות דברים אחרת. לא ידעתי מה בדיוק. אני זוכרת שההרגשה העיקרית הייתה שאני כבר לא מסוגלת לדעת הכל. ברמה הפיסית זה הרגיש קצת כאילו נשאתי על כתפי עול כבד.


הייתי מנהלת בעידן בו המנהל נתפס כמי שיקטוף את הפרס כשדברים ילכו טוב ולו גם יערפו את הראש כשמשהו ישתבש. ולא, לא מדובר רק באחריות אלא בלעבוד בזה שהכל יעבוד ויראה טוב, שרק נעבור עוד יום שקט, שהמנהל שלי יהיה מרוצה ממני.

סביבה כזו, חשיבה כזו, תרבות כזו מאוד מקבעת. היא הופכת אותך למנהל שעסוק כל היום בכיבוי שריפות, בשוטף.

במשך השנים כשניהלתי אנשים וצוותים, הייתי בטוחה שאני צריכה לדעת לפחות את מה שהם יודעים ואם לא יותר. לא העליתי בדעתי שיכול להיות מצב שהם ישאלו שאלה ואני לא אדע לתת תשובה, לכוון אותם. מתוך תפיסה זו, הגעתי למצבים קשים מאוד, בעיקר לתחושת בדידות. לא הבנתי שאני צריכה לעזור להם להתפתח, ללמוד, להתמודד. בזה אני צריכה להשקיע את האנרגיות הניהוליות שלי ולא בלדעת הכל ולהיות מוכנה לכל שאלה או תרחיש שעומד לקרות.


To Know How Not To Know

לאחר תקופה לא קצרה של התבוננות פנימית וחיצונית הגעתי לתובנה ששינתה לי את החיים.

קראתי לה To know How Not To Know - לדעת איך לא לדעת. הבנתי שכדי להיות מנהלת טובה יותר אני צריכה לקבל את זה שאני לא יכולה לדעת הכל, הבנתי שאני צריכה ללמוד להתמודד עם חוסר וודאות, שאני צריכה ללמוד איך ללמוד בזמן שצריך ללמוד, שאני צריכה לחנוך ולפתח את האנשים שלי במסעות הלמידה וההתפתחות שלהם.


היציאה למסע....

גם אני יצאתי למסע, מסע התפתחות אישית. התחלתי את המסע בהגדרת Roadmap ואז התחלתי לטוות לעצמי רשת קשרים - Development network. בכל תחום שרציתי ללמוד, להעמיק, להכיר חקרתי ובדקתי מי עוסק בו? מי הדמויות המובילות בתחום בארץ? איך אני מגיעה אליהם? החלטתי להתמקד בכמה תחומים: תפיסות ניהול אג'יליות, חינוך, ליווי ואימון מנהלים ומיינדפולנס.

ברגע שהיו לי יעדים ומטרות ומיפיתי לעצמי את רשת הקשרים, יצאתי למסע מרתק בנבכי הרשת ההתפתחותית שלי. כמו בכל מסע נתקלתי בהפתעות, במכשולים ובאירועים שגרמו לי מעת לעת לחשב מסלול מחדש. מצאתי בדרך אנשים רבים ושונים שליוו אותי, תמכו בי וסייעו (וגם כאלו שלא).

לאורך כל המסע, שנמשך גם היום, כל הזמן עמדה לנגד עיניי סמדר המנהלת. מה היא צריכה, מה חסר לה, איך אפשר לעזור לה?

מתוך המסע האישי שלי, מהמפגש עם נורית ומאנשים נוספים שפגשתי בדרך, פיתחנו את מודל תפיסת התפקיד של מנהלים בעידן הרשתי.


תפיסת התפקיד של מנהלים בעידן הרשתי

לתפיסתנו, מנהלים בכל דרגות הארגון לא יכולים להמשיך לעסוק רק בשוטף, בכאן ועכשיו, בריצוי ופיצוי. הם גם לא יכולים וצריכים לדעת הכל. מנהלים בעידן הרשתי צריכים להיות מסוגלים לראות בו זמנית את הטווח הרחוק והקרוב. הם צריכים להבין שמשמעות הניהול בעידן הזה הוא לייצר מרחב מאפשר לעובדים בו הם יכולים לבצע את תפקידם בצורה אפקטיבית, מרחב בו יכולה להתפתח חדשנות, בו אפשר להעלות ולנסות יוזמות, מרחב בו מתאפשרת למידה.

תפקידם של מנהלים הוא לפתח עובדים ולחנוך אותם. החניכה גם היא צריכה לעבור שינוי: מחניכה מסורתית לחניכה רשתית. תפקידם החדש של המנהלים הוא להיות מסוגלים לטוות רשתות עבורם ועבור העובדים, לעודד את העובדים ללמוד בעצמם, לצאת למסע ההתפתחות שלהם כשלנגד עיניהם עומדת הן ההתפתחות האישית שלהם והן היעדים והמטרות הארגוניות. הם צריכים לדעת לא לדעת.....


סמדר כהן אסבורנו.

יועצת ארגונית, Lean & Agile coach, מלווה מנהלים וצוותים, מנהלת במסע

12 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול